האבדנים הנגרמים כתוצאה מפרישה מעבודה 

במשך שנים רבות בחיינו, תופסת העבודה מקום מרכזי. לא רק מבחינת מספר השעות ביום המוקדשות לה, אלא גם מבחינת המשמעויות הנלוות שיש לה בחיינו: משמעויות פסיכולוגיות, חברתיות וכלכליות. לעיתים קרובות אנו שואפים לחופש ולתחושה שנהיה אדונים לעצמנו ולזמננו כאשר תגיע הפרישה מעבודה. אבל יש לקחת בחשבון שאלמנטים מסוימים המלווים את הפרישה, יכולים לגרום לנו לחוויה של אובדן, המצריכה התמודדות לא קלה והכנה מוקדמת. הפרישה בהחלט יכולה להיתפס כחלון הזדמנויות, אבל עם זאת כדאי לדעת עם אילו סוגים של אובדן נצטרך להתמודד, בבחינת "דע את האוייב".

ערך עצמי - יש אנשים שהתרגלו, מאז שהיו צעירים, לראות את העבודה כדרך העיקרית (ואולי היחידה) לביטוי עצמיותם ועצמאותם. אנשים כאלה רואים בעבודתם מעין "הוכחה לקיומם". הפסקת העבודה הפעילה עלולה לכרסם בזהותם ובתפיסת הערך העצמי שלהם.

כוח - מיומנות או יכולת, ולמעשה כל אחד מהכישורים הבאים לידי ביטוי בעבודה, מעניקים כוח לבעליהם. תחושה של כוח מעוררת בנו סיפוק של כבוד עצמי, והרגשה שאנו זוכים לכבוד מסביבתנו. תחושת הכוח הנוצרת מהשימוש ביכולות שלנו, מעניקה לנו תחושה שאנו שולטים בגורלנו. הפסקת העבודה כרוכה גם בהפסקת השימוש ביכולות מסוימות, ועל כן עשויה לפגוע בתחושת הכוח.

משמעות - רבים מן העובדים שואבים מעבודתם תוכן וטעם לחיים. בהקשר זה, משמעות פירושה הסיבה לקום בבוקר, לצאת מן הבית ולעשות דברים. מי שהמשמעות העיקרית בחייו נשאבת מעבודתו, עלול לגלוש בדרך המובילה לכירסום הדרגתי בגאווה העצמית, בהערכה העצמית, ובתחושת הביטחון העצמי. לכן, עם הפרישה מעבודה יש להגדיר יעדים חדשים שאינם קשורים בעבודה, ואשר משקפים את הרצונות, השאיפות והצרכים האישיים.

שייכות - מקום עבודה ממלא לעיתים תפקיד של קבוצת שייכות, או קבוצת הזדהות. הקבוצה מעניקה הרגשה טובה, חום והגנה לחבריה. אנשים המתמידים שנים רבות באותו מקום עבודה, מפתחים כלפיו רגשות ותחושות חום והזדהות, האופייניים לתחושה כלפי משפחה.

הזדהות - ותק רב במקום עבודה אחד, עשוי ליצור אצל העובד רגשות של הזדהות עם המקום. הדבר בא לידי ביטוי בשמחה על הישגי הארגון, או בדאגה על קשיים שיש לו. גם אלה הם רגשות המאפיינים התייחסות למשפחה, וסיום ההזדהות הזו עשויה לחזק את תחושת האובדן.

קשרים חברתיים - טבעי מאוד ונוח מאוד לפתח קשרים חברתיים בעבודה הנמשכים, לעיתים, גם מעבר לשעות העבודה. הפרישה עשויה להחליש או לסיים קשרים אלה. בנוסף, עם הפרישה מורגש מיד חסרונם של פנים מוכרות, שיחות חולין, והאווירה החברתית שליוותה את העבודה. אובדן זה חמור במיוחד עבור הבודדים שבין הפורשים מעבודה, מכיוון שעבורם מקום העבודה היה היחיד שסיפק את צורכיהם החברתיים.

מעמד - סיום העבודה משנה מיידית את מעמדו של הפורש. בבת אחת, בא הקץ למיקומו בהיררכיה הארגונית, לתפקיד שהוא מילא, ולוותק שלו בעבודה.

תבנית הזמן וההרגלים - עם סיום העבודה, משתנה סדר היום של הפורש באופן מיידי, והשינוי הוא קיצוני. השגרה היומית המוכרת מתקופת העבודה, מפנה מקום למציאות אחרת. במציאות זו, קובע כל אחד לעצמו מה לעשות, כיצד ומתי. כלומר, האחריות לבחירת היעדים וארגון הזמן, המאמץ והפעולות כדי להשיגם, הופכים לאחריותו הבלעדית של הפורש. יש בכך סיכוי למציאת כיוון חדש ומרתק, אך ההסתגלות לתהליך הזה של ארגון זמן עצמאי, דורשת מאמץ ומשמעת עצמית.